|
.jpg)
| ||||||||||||
נזק תחושתי ומוטורי לעצב הטיביאלי בהחלפת הברך במשתל מלאכותי | ||||||||||||
רשלנות נזק תחושתי ומוטורי לעצב הטיביאלי בהחלפת הברך במשתל מלאכותי
גבר בשנות השבעים, כיום מובטל בעקבות נכותו הפיזית מאז שנפגע העצב הטיביאלי בניתוח של החלפת מפרק ברך שמאל במשתל מלאכותי לפני כחמש שנים. כשנה וחצי לפני הניתוח הנדון סבל מכאבים וליקוי בתפקוד ברך שמאל שמקורם לדברי רופאיו היה בתהליך שחיקה בתוך הברך. בהתאם להמלצתם נותח ועבר החלפה שלמה של ברך שמאל. במהלך הניתוח נפגע באספקט האחורי של הברך בפוסה הפופליטאלית אחד משני העצבים הראשיים- העצב הטיביאלי, שמעצבב את שרירי הסובך שדרכם הוא עובר וממשיך עד לכף הרגל. סעיפי הטיביאלי מעצבבים תחושתית ומוטורית את כל האספקט הכפי של כף הרגל. כשבועיים לאחר הניתוח הרגיש שאיבד את התחושה בכף הרגל המנותחת. הוא דיווח למנתחו ונאמר לו שהתחושה תחזור בעוד זמן מה. כעבור שבועיים נאמר לו שוב שזו שאלה של זמן בלבד, אבל בדיקה אלקטרונית הראתה העדר מלא של תחושה באזור של העצב שנפגע. למרות טפול פיזיותרפי כבר לאחר חודש הכאבים בברך המנותחת התגברו ומידי פעם הייתה נפיחות הצטברות נוזלים בברך שנוקרה פעמיים והוצא נול אדמדם. טופל עם מגוון גדול של תרופות להקלת הכאבים, שלא חלפו והיו בלתי נסבלים, ונשלח מספר פעמים לחדר המיון לבדיקה וקבלת טפול חזק יותר. מצב זה נמשך שנים ללא שפור. לאחרונה התגברו הכאבים מאד, ההליכה בצליעה על רגל שמאל נעשתה יותר מוגבלת מאד גם כשנעזר במקל. נבדק על ידי הצוות שניתח אותו, ונשלח לבצע בדיקות דם וצילומי רנטגן שלא גילו ממצא חדש. לכן נשלח למיפוי עצמות עם טכניציום ובו נצפתה קליטה מוגברת (מאד בהשוואה לימין) סביב חלקי המשתל בברך שמאל, שמעידים על תהליך דלקתי תגובתי כרוני ושמחשידים לאפשרות של התרופפות. מיפוי עצם נוסף עם כדוריות לבנות מסומנות - שלל אפשרות של תהליך זיהומי ונותרה האבחנה של תגובה דלקתית (לא זיהומית) והתרופפות. הועלה גם חשד לאפשרות של תגובה דלקתית של רקמות הברך עקב אלרגיה לחומרים מרכיבי המשתל- קובלט, כרום, ניקל ובדיקה שנעשתה (מטלית טרו) הייתה שלילית.
קודם לניתוח הנדון עבד במשך כעשרים שנה בתפקיד ניהולי. ולקראת ניתוח הברך הנדון יצא לחופשה לשלושה חודשים, ולאחר הניתוח לא יכל לחזור לעבודתו שהייתה דרשנית מבחינה פיזית. ניסה לעבוד במספר מקומות והתקבל כשומר במתחם בנוי בשכר של כמחצית משכרו שלפני הניתוח. לאחרונה פוטר מעבודתו זו. דיון ניתוח של החלפת הברך במשתל מלאכותי נחשב (לצד מפרק הירך) לאחד משני הניתוחים המוצלחים של החלפה שלמה של מפרקים. הצפי לגבי כ- 90% -70% מהמנותחים לאחר תקופת שיקום של כשלושה חודשים הוא של חזרה לתפקוד מלא בהתאם לגילם ומצבם הבריאותי. הפגיעה החמורה בעצב הטיביאלי בעת הניתוח הנדון, שעיקרה תחושתי וחלקה מוטורי, שיבשה לחלוטין את תהליך שיקומו של המנותח ואת מהלך חייו מאז הניתוח. צורת הליכתו בדריכה מעוותת על כף הרגל חסרת תחושה, וצליעה על רגלו השמאלית גרמו להערכתי לעיוות בתפקוד הברך, ולתגובה הדלקתית המתמדת של רקמות מפרק הברך ולליקוי ביציבות העגינה של חלקי המשתל בעצמות הברך, עד למצב של התרופפות המשתל. זו הסבה לכאבים בברך שלא שככו ורק החמירו ולתפקוד הברך שלא השתפר ורק הורע.
בדיקות מדוייקות של אמג והולכה עצבית הגדירו את מיקום הנזק לעצב הטיביאלי בפוסה הפופליטאלית שמאחרי הברך, שבה עובר העצב לאורכה במרכז הפוסה כפי שמודגם בדיאגרמה האנטומית שלהלן. מהלך העצב הטיביאלי לאורך מרכז הפוסה הפופליטאלית. העצב האלכסוני הוא הפרונאלי. בספרות הרפואית תוארו מקרים של נזק עצבי בניתוחי משתל ברך, ובמרבית המקרים הפגיעה היא בעצב הפרונאלי . פגיעה בעצב הטיביאלי פחות שכיחה. פגיעה בשני העצבים הפרונאלי והטיביאלי בו זמנית פורסמה אף היא. מנגנון משוער של פגיעה בעצב בפוסה הפופליטאלית, שדומה גם לפגיעה בכלי הדם הסמוכים תואר בספרות כנזק מכני ישיר. דוגמה שתוארה היא של פציעה או מעיכה בשימוש רשלני ברטרקטורים מתכתיים שמוחדרים בעת הניתוח לפוסה מאחרי הקופסית האחורית, שתפקידם להגן על העצבים וכלי הדם שבפוסה בזמן השימוש שנעשה במסור, בקדיחה ובאיזמלים להכנת החלקים הגרמיים לקיבוע של חלקי המשתל. לדעתי, בעת שאובחן הנזק לעצב היה על הצוות להעריך שחובתו הייתה לאתר את מיקום הפגיעה באמצעים אלקטרונים ואמצעי הדמיה, לאפשרות שניתן היה להגדיר את מכניזם הפגיעה ולשפר את תוצאותיה בעזרת ניתוח.
| ||||||||||||
 |
| נייד 0529321874 / טל 063295148 |
