ארתריטיס ניוונית לאחר תקופת שרות צבאי

מסקנות

ככלל ארתריטיס ראשונית של מפרק הירך מופיעה בעשור השישי ומתבטאת בעשור השביעי. ניוון

מפרק הירך בגיל צעיר יותר הוא משני לבעיה מולדת או התפתחותית או דלקתית או מטבולית או

טראומתית. אין בסיפור המשפחתי ובעברו הקליני ובבדיקות ההדמיה כל עדות לאף אחד מהגורמים

שלעיל, פרט לטראומה הפיזית הקשה שארעה באירוע הנדון.

כשנה לאחר האירוע תועדה במיפוי עצם קליטה פתולוגית בכל המפרק, גם בצוואר וראש הפמור וגם

באצטבולום . צוין שהקליטה החמירה בהשוואה למיפוי קודם. למרות זאת לא הופנמה האבחנה של

חבלה חמורה של כל המפרק. הצוות הרפואי נגרר אחרי red herring' ' של ממצא לכאורה בצילום

הרנטגן , בהשערה שגידול שפיר של צוואר הירך (אוסטיואיד אוסטאומה) הוא הגורם לתמונה

הקלינית הקשה והעקשנית. בוצעה ביופסיה פולשנית מתוך המפרק והשערה זו נשללה . הביופסיה

הנרחבת נלקחה מכל אורכו של צוואר הירך באזור הסופריורי כפי שנראה בצילום הרנטגן שלאחר

הניתוח.

הטראומה הפיזית באירוע הנדון הייתה קשה כל כך ששינתה לחלוטין את מהלך שירותו הצבאי,

הובילה לאשפוזים חוזרים ובגלל תלונותיו על סבלו המתמשך הופנה אפילו להשגחה פסיכיאטרית.

בבקרה של תיקו הרפואי וצילומי הרנטגן מאז האירוע הנדון ניתן לשחזר את הפתוגנזיס ומהלך

מחלת מפרק הירך השמאלי בבהירות רבה. בגיל צעיר מאד של 26 שנים כבר דווח קלינית על

הגבלה בתנועות מפרק ירך שמאל ובגיל 36 שנים נצפה בצילומי הרנטגן תהליך ניווני ארתריטי של

מפרק ירך שמאל.

מכיוון שאין עדות קלינית ו/או רנטגנית לאחד מגורמי ארתריטיס משנית שנזכרו לעיל מלבד

הטראומתי, ניתן להסיק בסבירות הגבוהה ביותר שהאירוע הנדון, שגרם לחבלה חמורה במפרק

הירך השמאלי הוא הגורם לניוון החמור של המפרק כפי שמתבטא כיום. כמו כן קיימת סבירות גבוהה

מאד שהפתיחה הכירורגית הפולשנית של מפרק הירך השמאלי הפגוע, וכריתת ביופסיה נרחבת

מצוואר הירך גרמה לנזק סטרוקטוראלי וגם נזק וסקולארי לראש הירך. זו הייתה מכה על גבי מכה

מבחינת הפרוגנוזה העגומה של מפרק ירך זה.

להערכתי, הסימנים הקליניים וההידרדרות בתפקוד, שליוו אותו מאז התאונה והתבטאו בכאב

בנשיאת משקל הגוף על רגל שמאל והגבלה של תנועות מפרק הירך, היו אמורים להיות דיים כדי

שרופאיו יגיעו כבר אז למסקנה על הקשר שבין האירוע הנדון ומצבו המידרדר.