רשלנות - דצמבר 2016
קטיעה כסבוך של קיבוע עם גבס על כל הגפה התחתונה
רשלנות - נובמבר 2016
הערותי לאחר הדיון המשפטי לגבי שיתוק עצב פרונאלי בניתוח החלפת מפרק ירך.
רשלנות - אוקטובר 2016
סכון של מינון יתר של קלקסן בניתוח של החלפת מפרק
רשלנות - ספטמבר 2016
עמדה שגויה של כיפת מישתל ירך מלאכותי גרמה לכישלון הניתוח
כתבות - אוגוסט 2016
תסמונת כאב אזורי מורכב - סוג 2 (CRPS Type2)
כתבות - יולי 2016
מינון יתר של קלקסן בניתוח של החלפת מפרק במשתל מלאכותי
כתבות - מאי 2016
שיתוק עצב פרונאלי אחרי ניתוח החלפת מפרק הירך - הערותי לאחר הדיון המשפטי
אגדות - פברואר 2016
נגינה בעוד שהיא אהבת החיים
רשלנות - פברואר 2016
קלאנ-פוט (CLUB FOOT) טיפול רשלני ביילוד
כתבות - ספטמבר 2015
החשיבות של דמיון קליני וחוש קליני בפענוח נזק למרפק בגיל הילדות
כתבות - ספטמבר 2015
עיוות של עצמות האמה לאחר שבר בגיל הגדילה
כתבות - אוגוסט 2015
שבר של עצם הסירה (סקפואיד) בשורש כף היד שלא אובחן
כתבות - אוגוסט 2015
פצע ירי אזרחי עם אנרגיה קינטית נמוכה
רשלנות - יולי 2015
ארתרוסקופיה רשלנית של מפרק הברך. שיתוק עצב פרונאלי לאחר ארתרוסקופיה של הברך
רשלנות - אפריל 2015
פגיעה בעצבי השוק והרגל בניתוח משתל מלאכותי של הברך
כתבות - אפריל 2015
פגיעה עצבית כפולה בניתוח מישתל מלאכותי של הברך
רשלנות - ינואר 2015
גלישה של האפיפיזה של ראש הירך - SCFE- SLIPPED CAPITAL FEMORAL EPIPHYSIS​
רשלנות - ינואר 2015
מחלת שויירמן (עקשת) SCHEUERMANN
כתבה - דצמבר 2014
מחלת שויירמן (עקשת) SCHEUERMANN
כתבה - דצמבר 2014
גלישה של האפיפיזה של ראש הירך - SCFE SLIPPED CAPITAL FEMORAL EPIPHYSIS
כתבה - אוקטובר 2014
שיתוק עצב פרונאלי וטיביאלי בטפול בשבר קרסול Palsy Peronal and Tibial nerves complicating fracture Ankl
כתבה על ספר חדש באמזון - אוקטובר 2014
תרגול ללא כאב למחלות מפרקים Start your day with a smile, a new system of Pain Free Arthritis Exercises
כתבה - ספטמבר 2014
Arthritis and Motion (AMO)- Book of Exercises to improve Lubrication of Joints
רשלנות - אפריל 2014
ברגים פדיקולרים במסלול שגוי (misplaced pedicle screws) לקבוע חוליות בגב תחתון
רשלנות - מרץ 2014
שיתוק של העצב 'סופריור גלוטאל' (superior gluteal) כסבוך בניתוח החלפת מפרק הירך במשתל מלאכותי
חוות דעת פברואר 2014
חזרה של תסמונת דיסקאלית לאחר ניתוח כתוצאה מתאונת עבודה
רשלנות רפואית - דצמבר 2013
איחור באבחון מיאלופתיה צווארית (cervical myelopathy)
רשלנות רפואית - דצמבר 2013
תשובתי לחוות דעת נגדית על רשלנות בשמירת אורך זהה של הגפיים אחרי ניתוח החלפת מפרק הירכיים
רשלנות רפואית - דצמבר 2013
Ludloff procedure for Hallux Valgus and Hammer Toe
כתבות - נובמבר 2013
הקושי באבחון נזק למרפק אצל ילד בגיל 5 שנים
תביעה נגד ג'ונסון וג'ונסון - אוגוסט 2013 ©
תביעה נגד ג'ונסון וג'ונסון בגלל שיווק משתל ירך פגום ASR ©
דברי הימים - מאי 2013
​​The Restructure of Department of Orthopedic Surgery and Center for Implant Surgery in Rothschild (Bnai Zion) in Haifa
כתבות - מרץ 2013
דירוג וטפול בשבר בצוואר הירך
מבחר פרויקטים ומאמרים פרטיננטים - עד 2013
רשלנות - פברואר 2013
הערותי לחוות דעת נגדית על רשלנות בטפול בילד בשבר במרפק שתוצאתה תסמונת וולקמן (Volkmann)
כתבות - פברואר 2013
סבוכים שניתנים למניעה אחרי ניתוח החלפת מפרק הירך במישתל מלאכותי
כתבות - פברואר 2013
השתלות מפרקים, הבעייתיות של ביו-חומרים ודרכי פתרון חדשניים(ניסויים קלינים של חברת ממאטק בביו-חומר MP1)
רשלנות - ינואר 2013
שימוש שגוי במסמרה "מתנפחת" (Inflatable Nail) לקבוע שבר מרוסק של עצם הירך
בחירות - ינואר 2013
משל הצבוע ומשל האטד
כתבות - דצמבר 2012
שבר אי ספיקה (עיפות) של צוואר הירך באדם צעיר [Insufficiency (fatigue) fracture]
Mendes System of Praying exercises for the Hip Joints
Mendes System of Praying exercises for the Hip Joints
רשלנות - דצמבר 2012
מיאלופתיה צווארית (Cervical Myelopathy) במחלה דיסקאלית ניוונית
רשלנות - אוקטובר 2012
עצב פריפרי
רשלנות - אוקטובר 2012
נזק ואסקולרי ועיצבי ברביזיה של מישתל ירך
כתבות - אוקטובר 2012
החשיבות של צוות ייעודי בשיחזור כירורגי של עצב פריפרי שניזוק
כתבות - ספטמבר 2012
נזק ואסקולרי ועצבי ברביזיה של משתל ירך
כתבות - ספטמבר 2012
קואליציה (חיבור) של עצמות הטרזוס של כף הרגל
רשלנות - ספטמבר 2012
כשל הטיפול במבוגר בתסמונת קואליציה של עצמות כף הרגל
רשלנות - ספטמבר 2012
ניתוח כריתה של גידול בעומק הלוע (היפופרינקס גרם לזיהום בחוליות צוואר עליונות
כתבה - אוגוסט 2012
מהו הטיפול המומלץ בחולה סכרתי בשבר מרוסק באזור הקרסול(פיילון)?
רשלנות - אוגוסט 2012
קטיעה של רגל סכרתית לאחר שבר פיילון של הקרסול שטופל עם מערכת איליזרוב
רשלנות - יולי 2012
ניתוח ארתרוסקופי של מפרק הירך גרם לתסמונת היתקלות (IMPINGEMENT) פמורו אצטבולרית (FAI)
כתבה - יולי 2012
ניתוח ארתרוסקופי של מפרק הירך גרם לתסמונת היתקלות פמורו אצטבולרית
חוות דעת - יוני 2012
גרימה של שלש תסמונות אורתופדיות אצל חיילת כתוצאה ממאמץ פיזי בשרות צבאי
רשלנות - יוני 2012
התפתחות נקיעה של מפרק הירך אצל תינוק כתוצאה מהעדר מעקב נאות
כתבה - 2012 הקמתה מחדש של המחלקה לכירורגיה אורתופדית בחיפה והמרכז לשתילת מפרקים 1974-2002
רשלנות - אפריל 2012
הערותי לחוות דעת נגדית על אבחון וטפול שגויים בשבר של הקונדיל הלטראלי של הזרוע בגיל הגדילה עם נקיעה של מרפק
רשלנות - אפריל 2012
רשלנות בניתוח של כף רגל עם הלוקס ואלגוס
רשלנות - אפריל 2012
טפול בזיהום של מפרק מלאכותי עם חיידק פסאודומונס אאורוגינוזה
רשלנות - אפריל 2012
הערותי לחוות דעת נגדית לגבי כשל טכני ופגיעה בעצב בניתוח של ציפוי המשטחים המפרקיים של הירך resurfacing
אגדות - מרץ 2012
נגינה בעוד שהיא אהבת החיים
רשלנות - מרץ 2012
כשל טכני ופגיעה בעצב בניתוח של ציפוי המשטחים המפרקיים Resufacing
כתבות מרץ 2012
טפול בזיהום של משתל מפרק מלאכותי על ידי החיידק פסאודומונס אארוגינוזה
חוות דעת - מרץ 2012
קביעת "גרימה" לעומת "החמרה" בשל מצב קודם לגבי עמוד שדרה מותני
אגדות - פברואר 2012
תאים ממאירים על העניבה שלי
אגדות - פברואר 2012
שתל עצם - סחוס לטיפול בגידול "תאי ענק" Giant Cell Tumor
רשלנות - פברואר 2012
אי שוויון באורך הגפיים התחתונות כתוצאה מהעדר תכנון בהחלפה שלמה של שני מפרקי הירכיים
דברי הימים - דצמבר 2011
חופשה בהודו
דברי הימים - דצמבר 2011
זה השכר הבסיסי, רבותי
חוות דעת רשלנות - אפריל 2011
טפול רשלני בפצע חדירה של זכוכית בכף הרגל
חוות דעת רשלנות - אפריל 2011
טפול רשלני בגלל העדר אבחון של שבר באגודל של קטינה
כתבה - נובמבר 2011
על עובדות ביוניות ושיווק אגרסיבי
כתבה - אוקטובר 2011
שיטות לקיבוע חוליות עמוד שדרה באזור הלומבו-סקראלי
רשלנות - אוקטובר 2011
כשל בגלל העדר יישום של עקרונות ביומכנים בניתוחים חוזרים של ספונדילוליסטזיס ספונדילוליטית
רשלנות - אוגוסט 2011
הקושי באבחון שבר במרפק של קטין גורם לעוות המרפק והפרעה בגדילתו
חוות דעת - אוגוסט 2011
שילוב של שתי תסמונות בינקות גורם להחמרה במוגבלות בניידות
כתבה - יולי 2011
זיהום של ניתוח מישתל ברך מלאכותי איננו תוצאה של רשלנות
רשלנות - יולי 2011
זיהום של ניתוח מישתל ברך מלאכותי איננה תוצאה של רשלנות
רשלנות - יולי 2011
הערותי לחוות דעת נגדית לגבי ניתוח קיפופלסטי(Kyphoplasty) לטיפול בשבר דחיסה ישן של חוליה מותנית
C.V. Curriculum Vitae
קורות חיים
חוות דעת רשלנות - מרץ 2011
טיפול רשלני בפגיעה בגיד של זרת ימין (חוות דעת משלימה)

חופשה בהודו

התכנון היה מושלם.  שתי אחייניותי המתינו בקוצר רוח לבואנו למנאלי. כבר שנים רבות שהן גרות בקומונה שרובה אירופאית בעמק קולו, נאמנות ומוקסמות לגורו סואמיג'י.  אסנת הבכירה ביניהן גלתה לי בבואה לביקור בחיפה שמילדותה ידעה שכל רצונה הוא לחיות במחיצת גורו, נעדרת מכל מאווים ושאיפות, נינוחה ושלווה. 

 חברת הנסיעות שתכננה את טיול הג'יפים למרגלות הרי ההימלאיה הצליחה לארגן כשתי עשרות של בני גילנו לטיול, שמותאם לנו ובעיקר להיענות לדרישתנו היחידה של נוחיות של מנוחת לילה. היציאה מעמאן במטוס חברת תעופה ירדנית תוכננה למספר ימים לפני הפסח.  למחרת מפגש ההיכרות של הקבוצה צלצל הטלפון בביתנו ומדריך הטיול בקול תקיף ולאחר מכן מנכ"ל חברת הנסיעות בקול מתנצל אמרו שנוחיות המגורים בלילה הידרדרה לבתי הארחה הודים למספר לילות.  הרגיעו אותנו שנוכל להתקלח במלון סמוך שחלק מחדריו נסגר לרגל שפוצים. אמרתי שהפסידו אותנו.

חשתי שתקוותי להכיר לרעייתי חלק עולם זה נמוגה.  משך שנים רבות ניסיתי שוב ושוב לשכנעה לטייל אתי בהודו ולבקר במקומות המרתקים של תת היבשת ולא באזורי העוני והכעור, אבל חברותיה, בין אם היו שם או לא, שאלו אותה בפשטות משכנעת  'מה יש לך לעשות שם?  זה לא בשבילך'.  בשביל מה יש חברות?
אמנם טיילנו בסין עם שניים מילדי עידו ושרון, לפני שנים רבות כשטיולים בסין, שאינם מאורגנים נחשבו להרפתקה שאיננה כדאית לבצוע.  אז, הסבירה לי רותי, יכולתי לתכנת את עצמי לקראת הרפתקאות קולינריות והיגייניות מכיוון שאת הנסיעות עשינו בטיסה ואת הלילות הנעמנו במלונות מצוינים שהכנו מראש.

את הודו הכרתי כעשרים שנה קודם לכן כשבני עידו היה הראשון במשפחתנו להרפתקנות ובילה במזרח הרחוק למעלה משנה כשסיים את שרותו הצבאי הממושך כחובל.  לאחר שנעלם למשך חודש בהרי סביבת קטמנדו הזמין אותי להצטרף אליו כתרמילאי.

צוות מחלקתי בבית החולים בני ציון היו מורגלים לנסיעותי לכנסים לתקופות ממושכות וידעו לנהל את שגרת המחלקה ברמה מצוינת גם בלעדי לכן יכולתי להיענות לעידו ללא הסוס, אלא שהיה עלי לעבור ניתוח הרניה מפשעתית מציקה לפני צאתי להרפתקה.  מיהרתי לבקש מידידי הכירורג מבית החולים הסמוך, שמומחה לניתוחים אלו, לבצע את הפעולה הכירורגית בהקדם האפשרי ולמחרת כבר נבדקתי על ידי המרדים שבשר לי בלא מעט קנאה קולגיאלית שמצבי הפיזי מצוין וירדים אותי ספינלית.

הועליתי על שולחן הניתוחים מוקף בידידים כולל האחות האחראית בלי חשש, וכשהתעוררתי לאחר הניתוח תכננתי פגישה עם  עידו בבומבי לשבוע-שבועיים הקרובים.  האכזבה הראשונה הייתה כשניסיתי להתיישב במטה על מנת לרדת.  חשתי פתאום שכל העולם מסתובב. שום רהיט בחדר דל רהיטים זה לא היה יציב במקומו,  וכוח חזק דחף את ראשי חזרה לשכיבה.  'ספינלית ' אמרתי לעצמי. כנראה שהמחט לא הייתה הכי דקיקה ונוזל השדרה דלף מהנקב בעטיפת חוט השדרה.  צריך להרגיש כדי להבין.  כעבור יומיים הבנתי שהניתוח כנראה הצליח אבל המנותח לא מסוגל לקום ממיטתו.   החלטתי לחזור לביתי ובגלל ריבוי המדרגות המובילות לביתי ברחוב הנרייטה סולד 40,  נישאתי על ידי אלונקאים כמו 'בכסא לשבת '.

כעבור מספר ימי שכיבה נוספים כשהוחלפה התחבושת חשתי את האכזבה השנייה.  חתך הניתוח שהשתרע לאורך מרבית המפשעה ופגע בעצב התחושתי 'גניטו-פמורל' הבהיר לי מדוע אבדה לי התחושה באזור שק האשכים והירך בחלקה הפנימי.  לימים התחלף חוסר התחושה בתחושה מכאיבה שנמשכה שנים רבות באזור רגיש זה.   מאוחר יותר כאשר כבר חזרתי מהודו התודעתי לאכזבה השלישית כאשר הצטברו נוזלים בשק בגלל הדוק יתר של פתח ההרניה.  ככה זה כשבוטחים בידידים.

הודעתי לעידו שעוד שבוע אוכל להגיע. טסתי לקהיר וישבתי באולם הנוסעים משך מרבית הלילה על ספסל עץ קשה שידיותיו מונעות כל אפשרות של שכיבה עד שהוחזר לי דרכוני החתום.  למחרת חבקתי את עידו בשדה התעופה בבומביי ובקשתי ממנו 'תשגיח עלי שלא אתעלף'.  הוא הביא אותי לחדר שהזמין במעון של  'צבא ההצלה ' שם ביליתי את הלילה הראשון.  כשחזרו אלי כוחותיי הלכנו לחברת הנסיעות לתכנון הטיסות שלנו למשך החודש הקרוב.  כבר הכרתי את נענועי הראש ההודים מצד לצד ממתמחה הודי ששהה במחלקתי כשנה,אבל הופתעתי מכמות הפקידות המנענעות כשהראיתי סימנים של קוצר רוח בגלל אי שביעות רצון מלוח הזמנים של טיסות שהציעו לנו.  היתרון שלנו שאיננו הודים , הסביר לי עידו, שאיננו צריכים לעמוד בתור ושהטפול בענייננו זוכה לתשומת לב מירבית. 

הטיסה הראשונה הייתה לשריניגר בירת מדינת קשמיר.   הביקורת הביטחונית בדרך למטוס הפליאה אותי בחומרתה.  כמו בארץ אמרתי לעידו, אבל הוא היה פחות מרוצה.  אני לבשתי ביגוד אירופאי  לפי עצתו כדי שיתייחסו אלינו בכבוד הראוי והוא לבוש כתרמילאי עם עגיל גדול באוזן אחת.  'הוא כמעט תלש לי את האוזן' הצביע על הבודק שלו, שמשך במה שנראה לו משום מה פריט מוזר.  בטיסה הסביר לי עידו, שהאזין לנהמת מנוע הסילון, שתקלה במנוע שתגרום לעצירתו תגרום לנפילה של המטוס כמו כל חפץ כבד. מה ביחס ליכולת דאייה? שאלתי והוא בטל את האפשרות. זכרתי שחודשים ספורים קודם לכן הודיע לי טלפונית שאת דרכו לאוסטרליה הוא עושה במטוס של חברה מלזית שלא תמיד מגיע ליעדו כי נופל בדרך.

 שריניגר מקום מופלא עם מלונות צפים על האגם, מורשת של הפקידים הבריטים שכך נהגו לגור שם בתקופת האימפריה.
התמקמנו בחדר עם מאורר תקרה איטי ויעיל ויצאנו לשוט.  השלווה והחום אפפו אותנו עד שחשנו צמא.  לא היינו צריכים לחפש קיוסק כי הוא בא לקראתנו על גבי סירה קטנה והשייט קרא לעברנו את מרכולתו שכללה לימקה.  המשקה האיטלקי על בסיס לימון ליווה אותנו בכל מקום שאליו הגענו עד שנהגנו לשיר 'לימקה, לימקה...' כל אימת שהיינו צמאים.  וכשהיינו רעבים אכלנו צ'פטה ואורז ולא נגענו בשום דבר שאינו צמחי או שנשטף במי המקום.

למדתי על עצמי שחריגה ממנהגי אכילה אלו עשויה להתיש אותי עד מוות.  בימים הראשונים ששהינו בבומביי חכה לנו ראג'ו המתמחה בהשתלות מפרקים הנאמן שלי, שחזר מחיפה בתום השתלמותו לבומביי ועד מהרה גדל להיות מנתח ברך בנוסף לכישרונו הנדיר ויכולתו כצייר רפואי.  הוא קישר בין האיגוד האורתופדי לביני והוזמנתי להרצות על ניסיוני בשתילת מפרק הירך,
לא לפני שאתארח אצלם ערב קודם לכן. נלקחתי למסעדה האהובה עליהם ומרוב שסמכתי על מארחי שוכנעתי לאכול מטעמים מקומיים של עוף.  כל אותו לילה הצטמררתי עם חום וקור. אינני זוכר אם בכלל נרדמתי.  בבוקר החם והלח בדרכנו לבית החולים הפרטי ג'סלוק אמרתי לעידו שאם אין שם מיזוג אויר אני מת.  הבניין של בית החולים היה מיוחד בצבעו הלבן וכשנכנסנו דרך הכניסה הראשית קבלה אותנו קרירות נעימה של בניין ממוזג.   הצבע חזר ללחיי.  האולם היה מלא מפה לפה  וההרצאה הייתה מוצלחת. אבל בסיומה כשהחל בעל תרבוש סיקי שניהל את הפגישה בשאלות, בקשתי להסתפק בשאלות בודדות כדי שאוכל ללכת לשכב ולהתאושש. 

טיול חובה מקשמיר היה אל ליי במחוז לאדאק, שבהרי ההימלאיה על גבול טיבט.  ניתן להגיע לשם בנסיעה במשאית טיולים במשך כיממה או במטוס.  נאמר לנו שבדרך כלל המשאית מגיעה ליעדה אבל עם נוסעים תשושים.  בחרנו לטוס.  כך למדנו על בשרנו מהי נחיתה ומהי המראה בין פסגות ההימלאיה.  הנוף מהמם, אבל כשהטייס חפש את שדה הנחיתה חשבנו שנצטרך לעזור לו למצוא את המקום.  מלבד אגם מים פה ושם בין ההרים, לא ראינו שום מרחב שטוח בין כל השיאים המחודדים.  ואז בהחלטה שנראתה לנו חפוזה הונמך חרטום המטוס וכאילו פינה לו דרך בין הפסגות. לפתע נמתח לפנינו מסלול ונחתנו נרגשים.

בעיירה ליי בקרנו תחילה בנקודת הגבול ואז מיהרנו אל השוק הטיבטי.  'גלגלי החיים' קבלו אותנו בכל אשר פנינו ועידו הקנה לי על רגל אחת את תורת הבודהיזם הטיבטי.  לפני שעזב את הודו, מילא עידו את החסר כאשר הצטרף לקורס למידה על בודהיזם, שתיקה ומדיטציה בדראמסלה אצל הדלאי-למה.  בסיומו קבל ממנו אישית תעודת סיום 'בליווי חיוך מגביה לחיים שהעשיר אותו כל אותו יום', כך ספר לי, 'בהתרוממות רוח נדירה'.

פריט שמשך מיד את תשומת לבי בשוק הטיבטי היה של עצם ארוכה עטופה ומקושטת באורנמנטים מתכתיים.  תחילה חשבתי שזו עצם השוק או הירך של בקר או יאק.   כשבחנתי אותה מקרוב הופתעתי כי הכרתי שזו עצם ירך של אדם עם חלק עליון של הברך.  קצה אחד עטוף מתכת רקועה ובה אבן חן תכולה, שמשמש כפיה שנפתחת אל תוך התעלה המדולרית של הירך ובקצה השני שוב מתכת רקועה עם דמויות ספק אדם ספק חיה ושלושה אבני חן בצבעי כחול, כתום ותכלת ובה שני פתחים אחד לכל קונדיל.  בנשיפה של מקצוען מנוסה אל תוך הפיה נשמעים צלילים עמומים. זהו כלי פולחן חשבתי שמשמש לנזירים הטיבטים בפוג'ה בין יתר הכלים הרעשניים שמשתמשים בעת תפילה. תוך כדי עמידה על המיקח לרכישה של  'השופר הטיבטי ' ראיתי שיש בו פגמים ובקשתי שופר מושלם יותר.  מכיוון שלא היה אחר אצלו ,הפנה אותי לבסטה הסמוכה וזה הפנה אותי לשכנו.  מכיוון שלא מצאתי מושלם יותר המשכנו ללכת בשוק שאורכו קילומטרים והופתענו וראות שהשמועה עלינו עשתה לה כנפיים.  בכל מקום שהגענו יצאו לקראתנו עם שופר הפולחן עד שמצאנו אחד ראוי.  שילמנו תמורתו ברופיות אחרי מיקוח קולני לשמחת הקהל מסביב, ובמחשבתי כבר ייעדתי לשופר תפקיד במחלקתי בחיפה.  תקופתית בחילופים של ממלאי התפקידים במחלקה היה המתמחה הראשי אמור לתקוע 'בשופר עצם הירך' כבקמע להצלחתו בתפקיד.

חולצות משי שראינו בשוק מצאו חן בעיני. אהבתי את הדוגמה ההודית.  עברתי מדידות אצל חייט מקומי שהבטיח שתוך זמן קצר ומעות ספורות ימלא את סיפוקי. ובאמת לפני שנפרדנו משריניגר מהר להביא את המוגמר שהי עשוי כהלכה אבל חם מכדי ללבוש בחום ההודי.

כשנכנסנו למטוס בדרך חזרה בחנו שוב את המסלול הקצר.  צפינו שהמטוס ינהם וישאג בתחילת ההמראה כדי לצבור מהירות, אבל הוא נסע לאיטו לאורך המסלול כאילו פעולת ההמראה קטנה עליו ואנחנו מחווירים ככל שהוא ממשיך. חשבנו שעוד מאה מטר ואנחנו צונחים מפסגת ההר.  פתאום הוא עצר, בצע תפנית של מאה ושמונים מעלות והמריא.

היציאה משדה התעופה בכל מקום שהגענו היה תמיד חוויה מרתקת.  אחד הדברים שעידו לימד אותי על רגל אחת היא פיננסים בהודו.  'להיות תרמילאי' אמר לי, 'זו מנטליות של התנהגות ושל חשיבה.  גם אם נקבל תמורת דולר אחד עשרות רופיות צריך להתייחס לרופי כאילו הוא דולר'.       מרגע שיצאנו ותרמילנו על שכמנו מפתח אולם הנוסעים הקיפו אותנו עשרות נערי ריקשה עם מטר של קריאות מלוות בנגיעות ידיים כדי שנתייחס לכוון הנכון.  מחירי הנסיעה בריקשה ליעדי המלונות או בתי הארחה היו פוחתים עם כל קריאה. אנחנו למדנו להסתכל בהם מבלי להגיב, וכשהמחיר ירד מעשרים לעשר ולחמש ולשלוש ולאחד סימנו לאחד מהם והוא מהר שמח וטוב לב להביא את הריקשה וכל האחרים גם אם לא היו שבעי רצון ידעו לפרגן לו. לא ראינו שם מנהיג ולא בעל חזקה.  'אל תרחם עליו בגלל המחיר הנמוך' אמר לי עידו, הוא יביא אותנו למקום שיתגמל אותו, זהו תפקידו במשפחה והסיפוק שלו הוא בעצם ההבאה שלנו.

תפקיד במשפחה הוא מושג מאד הודי ומוגדר על ידי אם המשפחה שמנהלת אותה.  התפקידים מגוונים ביותר וגם אלו שמקבצים נדבות ממלאים את המוטל עליהם. לכן ביציאתי מארוחה עם צ'פטה בידי נתתי אותה בהרגשה של נדבן למקבץ נדבות רעב, אבל הוא הסתכל אלי במבט מרוחק כאומר 'רופי ולא לחם'.      אחת ממלאכות הרחוב שהפליאה אותי הייתה ניקוי אוזניים.  המנקה נודד ומשכנע את העוברים ושבים כשהוא מציג את מרכולתו ולוקח את המשתכנע אל מקום שקט יותר.  שם מוציא כלי מתכת ארוכים ומחדיר אותם בעדינות אל תוך פנים האוזן ומוציא לכלוך שהוא ההפרשה הטבעית ושם על קצה הציפורן ומראה למנוקה את תוצרתו.  ראיתי גברתן שחור שמזלו בגד בו והכלי החד ניקב את עור התוף, ואז קרוב להתעלפות המנקב תמך בו והשכיב אותו אצל אחד ממגורי המשפחה עד שיתאושש.

כשנחתנו בקוג'ראו מיהרנו להגיע למבנה , מקדש לאהבה, כדי לצפות ולהתבונן ואולי גם למשש את התבליטים הכל כך מיניים.  המבנה הגדול שצורתו מרובעת, מעוטר ביצירות של אומנות הודית ייחודית שהיא ביטוי מוחשי לקמא סוטרא.  מספר שנים קודם לכן ראיתי את צילומי המבנה בהרצאה במוזיאון היפני בחיפה והשתאיתי.  הודו כפי שמצטיירת כיום רחוקה כל כך מנושאי סקס, שגם יצירותיה הספרותיות של אז נשמעות כאגדה.  לקחנו מסביר מקומי שיבהיר את המשמעות כפי שמובנת כיום ואינני זוכר מה אמר.  התבליטים דברו בעד עצמם.  היה זה סקס של בני החברה הגבוהה מתואר בכל מיני צורות וכיוונים וגם כשהם נעזרים במשרתים ומשרתות כדי להצליח בפוזות בלתי אפשריות.  זו הייתה חוויה מרתקת ולמרות הבוטות לא היה בה שום אקט דוחה.

מכיוון של הייתה טיסה ליעדנו הבא, עלינו על אוטובוס מקומי ונסענו כל הלילה.  זו הייתה נסיעה שזכורה לי רק כדמדומים.  כנראה שנדבקתי בשפעת שהשפעתה היית בעיקרה חום וחולשה.  ניסיתי להירדם אבל התעוררתי פעמים רבות לקולות רמים של דבור וצעקות.  היה זה כל פעם שעברנו כפר או עיירה שבדרך.  שומר המקום היה מרים את המחסום לאחר שספר את המעות שקבל ואיפשר לרכב להמשיך בדרכו.  התפעלתי מהנהג שלא נרדם על ההגה במשך הלילה הארוך.  'הוא שותה משקה במשך הנהיגה ושומר על הצלילות '  אמר לי עידו, אם כי לא הבנתי בוודאות מה טיב המשקה.

רג'יסטאן היא אחד המחוזות שמסמלות את הודו של תקופת האימפריה הבריטית. בג'ייפור זכור לי מצעד פילים רכובים עם תיירים במעלה הרחוב, ארמון המהרג'ה שנותרה לו הפסאדה המפוארת בחדרי הנשים ובתאי הפילגשות.  במוזיאון ההיסטורי ראינו את הפאר של אותה תקופה.  הרשימו אותי התכשיטים משובצים במגוון של אבני חן, וצבעים וצורות שתואמות לכל חלק חשוף בגוף האישה.  אצעדה על שורש היד מתמשכת אל טבעות שענודות על האצבעות.  הרשימו כלי הנשק ומכולם פגיון שהוא המשך של אגרופן.  והרשימה גלימת ארגמן ענקית של מהראג'ה ששקל כשלוש מאות קילוגרם אבל לא יכל להאריך ימים כי להערכתי היה סכרתי עם הפרעה חמורה בחילוף החומרים של השומנים.

וארנאסי איך אפשר בלעדיה? המעבר מעולם זה לעולם שאולי יהיה טוב יותר אבל לא בנקל ולא בהכרח.  תלוי כמה תאמת לנדרש ממך עבור עצמך ועבור הזולת, החי הצומח והדומם. שהרי פיזית כולם שונים אבל רוחנית הם אותה יחידה, נשמה שמחליפה את אריזתה על פי גזירה של כוח עליון שטיבו לא מוגדר.  הסמטאות הצרות מלאות בבעלי חיים, בני אדם ופרות וביניהם מתמרנות ריקשות בודדות.  הססגוניות והדוחק, החום והעיפות העלו בזיכרוני את תיאוריו המרתקים של עזריאל קרליבך.
'ידידי, מיי פרינד', שמענו קול דקיק ונמרץ של ילד שפנה אלינו וברגע שטעינו ונענינו אליו, הבטיח להביא אותנו אל מחוז חפצנו אל אתר השריפה. השתרכנו אחריו במהירות, מבלי להפנים את אשר כבר היינו אמורים לדעת היטב, והגענו לחנות הבדים, לדבריו של דודו כדי לגמוע כוס צ'אי ולהתאושש מהחום והלחות. 

מכיוון שאת הדרך לא ידענו הצטרפנו אל הכוון של ההמון. כך הודרכתי עשרות שנים קודם לכן בהיותי בוונציה.  'לכל מקום שתרצה להגיע הצטרף לכוון שכולם הולכים בו'.  גם בוונציה וגם בוארנאסי הכלל הזה עובד.  כששמענו קריאות קצובות "הארי XXX" ידענו שאנחנו על  המסלול הנכון אם כי הדרך עדיין ארוכה.

התפנינו להסתכל סביבנו וראינו שורות בתים ברובם שלוש קומות עם גגות שטוחים, בניה שכולה דומה, שמשתרעת על שטחים נרחבים ומשמשת בקומותיה התחתונות למגורי בני העיר הקדושה.  השכנים בקומה השלישית ועל הגגות הם בבונים.  קופים זריזים שחיים בלהקות ומכירים את עליונותם בשכונותיהם ולא נרתעים מלחדור דרך חלונות הקומות התחתונות אל המזווה והמטבח של שכניהם למטה כדי לספק מזון למשפחתם.  חיה קדושה כך מסופר בראמיאנה, מיום שהאל הקוף סייע לאל האהוב ראמה להציל את אשתו שנחטפה על ידי הרשע     XXמסרי לנקה.   המיתולוגיה ההינדואית עשירה בדמיון, צבעים וריחות שמלווים את הרעש וההמון- אדם בטקסים ובחגיגות התכופות. 

עידו רצה שנבקר במקדש XX בדרך למשרפה כדי לחוש ולהתפעם מהמראה, לשמוע את הצלילים ולהריח ריחות מהולים בקטורת,  אבל הפוג'ה הייתה בעיצומה והכניסה לזרים לא הותרה.  לכן, הציע נעלה אל גג הבית סמוך למקדש ונוכל להתבונן פנימה אל הפוג'ה שנערכת שם.  נכנסנו אל גרם המדרגות שנראה עזוב בעליל, זרוע בקרשים שבורים ועליתי אחריו לקומה השנייה בדרכנו לגג.  הייתי עסוק בהרהורים כששמעתי מעלי שאגה מפחידה ואחריה שאגה נוראית עוד יותר.  השאגה השנייה יצאה מפי עידו והייתה קול קדומים שלא הכרתי אצלו ולוותה בתנועת ידיים מורמות מאיימת עם אצבעות פשוקות ופרצוף מעוות, פחד אלוהים. ראיתי אותו עם גבו אלי יורד אט-אט במדרגות ומולו בבון ענק עם פרצוף מעוות בצורה דומה וידיים מושטות.  זו הייתה תגובה של מלחמת הישרדות שאפילו בקורס חובלים לא נלמדת.  הרמתי את אחד הקרשים הארוכים והבהרתי לבבון שאנחנו שניים ועשויים מגזע דומה לו.  הקוף הסתפק באזהרה שקבל מעידו וחזר אל הגג תוך ידיעה שהזרים האלו שאינם הודים למדו את הלקח.  ירדנו לאיטנו כאילו בניחותא כדי להפגין לכל מי שהתבונן שאתנו לא כדאי להתחכם.

השמש של אחרי הצהריים קרנה על משטחי השריפה של ערימת עצים ארוכה, שהיו מסודרים זה ליד קרוב לשפת הגנגס הקדוש.  הגברים במשפחה המתינו לתורם אצל הגלב כדי לגלח את כל שער ראשם, וקבוצות של בני משפחה נושאים את גופת המת הגיעו בזה אחר זה בקריאות קצובות של "הארי XXX" והניחו את המנשא בהמתנה לתורם.  שריפת הגופה הותירה אפר רב ומספר עצמות שלא נאכלו באש ובעיקר עצמות האגן שנחשבות לחזקות במינן.  לאחר שנסתיים הטקס הוטלו כל אלו אל תוך הנהר לא הרחק ממקום שבו חזרו וטבלו המאמינים עד מעל לראשם בתוך המים.   הטלת שרידיו של המת אל תוך נהר הגנגס נחשבת למצווה חשובה שעושים בני המשפחה עבורו והם באים ממרחקים עצומים כדי לתת לו קרש קפיצה מיטיב לגלגול הבא.

נשארנו מהופנטים למראה ולאש ולריחות הנעימים של עצי XXX שמכסים על ריח הגופות המתכלות.  חזרנו בלילה בשעה מאוחרת אל משכננו ואל מיטת הבטון שעליה ישנו.

אחת ההוראות שליוו אותנו במסעותינו הייתה לחזור עם שטיח שיתאים לחדר המגורים ושטיחים XXX לרקע ולנוי שיתאימו ככסוי קיר.   הצטיידנו במספר כתובות והגענו למפעל שטיחים עם חדר תצוגה רחב ידיים.  קודם להצגת התוצרת בקשנו לראות כיצד מייצרים.  ידענו שתעשיית השטיחים של הודו בנויה על ניצול של קטינים.    בעל המפעל הזמין אותנו בהנאה אל החצר המוצלת על מנת להתגאות באוזנינו שוב ושוב.  החצר הייתה מחולקת לשלושה אזורים דומים.  בכל אזור ישבו מספר עובדי נול עם ברכיים משוכלות וכל גופם מוטה אל הנול הענקית שהוצבה מאונכת לקרקע.  אצבעות ידיהם מתנועעות במהירות רבה ויוצרות קשרים במתכונת של שתי וערב עם חוטי צמר במגוון צבעים.  'אלו עובדים אצלי כבר מילדותם' התגאה האדון 'הסתכלו על האצבעות להם כמה שהן עקומות ' המשיך בגאון.  לאמיתו של דבר לא רק האצבעות היו להם עקומות.
נכנסנו עם פמליה של עובדים אחרים אל חדר התצוגות שטוף מנורות ניאון, שבמרכזו נשטחה ערמה של כמאה שטיחים מעשה ידי הקטינים.  ישבנו כמו במכירה פומבית והתבוננו בעובדים שהפשילו שטיח אחר שטיח ומידי פעם עצרנו וסימנו להם לשים בצד.  'מפריע לי הצבע הירוק' אמרתי לעידו.  כעשרה שטיחים הונחו עבורנו כדי לסיים את הבחירה ואמרתי להם כעת קחו אותם החוצה אל אור השמש.  ואכן בחוץ הגוונים השתנו ושוב הופיע הירוק שהם אהבו.  ניפינו את כל גווני הירוק ונותרנו עם שטיח אחד יפהפה שתוך כדי קיפולו התחלנו במיקוח על המחיר.  במסעותינו בהודו ולאחר מכן בסין למדנו כחלק מהמנטליות המקומית, את אומנות המיקוח עם תנועות ידיים לעתים מאיימות ולעתים מייאשות שמלוות מלים  ונהמות וקריאות.  לא ביישנו את הרוכלות המזרח תיכונית. בתום המיקוח הורינו לשלוח את הרכישה לכתובת שהייתה אמורה לדאוג להגעתה לביתנו בחיפה.

את שני שטיחי הקיר רכשנו בחנות והתלבטתי כיצד להעביר אותם במכס בלוד.  הפתרון של עידו היה פשוט, אלו אינם שטיחים אלא כסויי מיטה.  הפנמתי אז שהמסע במזרח הרחוק מחדד היטב את החושים.  עידו לקח את שני השטיחים המקופלים, העטופים והקשורים שמשקלם היה משמעותי מאד, וכמו במסע להכרת החגור נשא אותם על גבו משך כל הימים שנותרו לנו בהודו.   למכס בלוד הגעתי לבדי, כי עידו הצטרף לכתת הלימוד בדראמסלה אצל הדלאי למה.  הייתי לבוש היטב אבל שזוף כהודי עם שיער ארוך שעוד לא היה אז באופנה. עצרה אותי מוכסת צעירה ונעימה ובקשה לקבל פרטים על שני השטיחים שבכבודתי.  אמרתי לה שאינם שטיחים אלא 'כסויי מטה' ולא האמנתי לאפקט שיצרו  מילותיי.  'תראו איזה דברים יפים יש בהודו' אמרה לקולגות המוכסים האחרים ואני ברכתי על ההברקה של עידו.

שנה קודם לנסיעתי להודו לוויתי את בתי שרון לאורך כל החוף של מדינת קליפורניה.  עברנו ממכללה למכללה מברקלי בצפון ועד לסן דיאגו בדרום כדי להכיר את מגוון האוניבסיטאות המצוינות של קליפורניה. שרון גרה ועבדה שנה בסנטה ברברה בחברה שעסקה בביולוגיה ימית כי זו הייתה המגמה שבחרה ללמוד.  בדרכנו דרומית ללוס אנג'לס התארחנו אצל אחד מהמתמחים תחתי בבית החולים אלברט איינשטיין בניו יורק.  אחרי ארוחת ערב דשנה וממושכת כשהיגיעה שעת השינה, נפרד מאתנו להפתעתי המארח והתנצל שלא יכול להציע לנו לישון גם כן.   נכנסנו לרכבנו ונסענו דרומה אחרי חצות  כשעינינו כלות בחיפוש אחרי מקום ללון. הרגשתי שאני נרדם על ההגה כאשר שרון קראה 'מלון' והרחק מהצד נצנץ שלט מזמין אורחים. 
בבוקר הלכתי לשלם באשנב והגשתי את כרטיס האשראי.  ימים מספר קודם לכן נאמר לי שישנה בעיה עם הכרטיס ומיד הסדרתי טלפונית את הנושא עם מרכז החברה שהבטיחו שישלחו ליעד הבא שלי כרטיס חילופין.  קבלתי את הכרטיס בחזרה אל ארנקי והתכוננו לנסיעה כאשר בעל המלון הקטן באשנב בקש לראות שוב את הכרטיס.  נתתי לו והוא מהר להצניעו ואמר לי שקבל הוראה לבטל את הכרטיס ולא להחזירו לי.  ניסיונותיי לשכנעו שאני עומד בפני נסיעה לאוסטרליה שהוא היעד לשם יישלח כרטיס החילופין לא עזרו.  בקשתי שיצלצל ויזמין את המשטרה המקומית בתקווה שאוכל להיעזר בה ולאלצו להחזיר את הכרטיס.  הוא הזמין את המשטרה אבל בהמשך לתנועת סגירת הטלפון הוציא מספריים וגזר את הכרטיס לשנים.  חשתי כאילו שגזר את כרטיס הטיסה לאוסטרליה.  לא חכינו למשטרה והמשכנו לסן דיאגו.  הודעתי לחברת כרטיס האשראי שיישלחו אלי את הכרטיס ללא דיחוי לפני שאמריא מארה"ב וכך הם עשו.  למדתי שבשימוש בכרטיס אשראי נותנים אותו פעם אחת ולא יותר.

כשחזרנו לבומביי נסענו בוקר אחד בריקשה אל בנק סמוך כדי לקבל כסף על סמך כרטיס האשראי שלי.  הבנק השתרע על קומה אחת והיו בו מספר אגפים כמקובל.  בכניסה עמד זקוף שומר הודי לבוש מדים בצבע חאקי ובידו הימנית מוט עץ ארוך שבקצהו כידון מתכת. התקרבתי אליו כדי לחוש את טיב הכידון והסקתי שאת מטרתו המפחידה הוא משיג, הרמתי את ידי לומר שאני ידיד.  הלכנו אל אגף האשראי, הסברתי לפקיד נעים הסבר את מטרת בואנו, נתתי לו את כרטיס האשראי והוא הורה לנו להתיישב ממול.   כעבור מספר דקות קרא לי והחזיר את הכרטיס ובקש שנמתין לקבלת המזומן עד שיקבל אישור בטלקס.  כשהתיישבנו שוב נזכרתי באירוע שהיה לי במלון בדרום קליפורניה ספרתי עליו לעידו ואמרתי לו שישים לב לאפשרות שהפקיד יקרא לי שנית כי אז נצטרך להתפנות במהירות.   כעבור כרבע שעה קרא הפקיד בשמי, שמתי לב שפניו הנעימות השתנו ואמר
לי 'אדוני האם אוכל לקבל את כרטיסך שוב'?  עידו לא הבין מה קרה לי כשקמתי והתרחקתי במהירות לכוון הפתח, והפקיד צועק אחרי 'אדוני, אדוני'!  אמרתי לעידו 'מהר, החוצה' ובצעדים מהירים אצתי אל היציאה ואז ראיתי את הכידון והשומר.   תחילה לא הבין מדוע האדון הנכבד שנכנס לא מזמן, כל כך ממהר החוצה ואז קלט את קריאות הפקיד 'סיר, סיר! קם היר'!  עד שהתאושש והרים את הכידון היינו כבר בחוץ ושאטנו לעבר פינת הרחוב בהליכה מזורזת. ראינו אותו יוצא מהבנק וזרזנו את צעדינו עוד יותר, קפצנו אל תוך ריקשה מזדמנת ואמרנו לריקשונר 'סע, סע'.  הכידון חזר לבנק ואנחנו נרגענו אחרי שוידאתי שכרטיס האשראי שלם ובתוך ארנקי. 

אחת האורחות הקבועות באכסניה של 'צבא ההצלה' הייתה ישראלית בגיל מתקדם שנשבתה בקסמן של שתי מערות מצפון לבומביי.  כשראיתי את יופיין של המערות וציורי הקיר הבנתי את הקשר הנפשי שנוצר לה אל ההינדואיזם.  היינו יושבים בארוחת בוקר ושומעים אותה מבטאת את שמן של המערות XXX  XXX  בגלגול לשון, שוב ושוב.  לתיירות הפנימית העצומה וסוחפת של הודו התודעתי לראשונה כאשר הגיעו למערות הללו קבוצה של סיקים בטיול מאורגן.  לי כמו לכל מי שאינו הודי, דמותו של סיקי תמיד היא עם תרבוש אופייני על ראשו ובגוד מערבי, ואילו קבוצה זו שהייתה כנראה של אנשי כפר הרשימה אותי בדמותם הגבוהה, שערם בלתי אסוף ונופל על כתפיהם ולגופם לבשו גלימות ארוכות פשוטות.  אף כי דתם שונה ומיוחדת מהיותה מונותאיסטית ויחסית צעירה כאשר נוסדה על ידי הגורו נאנאק במאה ה-16, חייהם נמהלים בין מאות מיליוני ההינדואים שממלאים את תת- היבשת ההודית.

אחת מגולות הכותרת של הארכיטקטורה בהודו היא הטאג' מהאל.    כחמש עשרה שנה קודם לכן, עוד בטרם נולד יוני, הצטרפנו נילי ואני לקבוצת אורתופדים ישראלים שהשתתפה בכנס של האיגוד העולמי סיקוט (SICOT) בקיוטו.  הטיול התאפיין 'בתפוס את המרובה' מהמזרח הרחוק,  ולכן כלל גם את הפיליפינים, ותאילנד והונג קונג...  ובחזרה דרך דלהי.   החלטנו שלפחות לטאג' מהאל נקדיש בעתיד טיול מיוחד (שאמנם לא הגיע לידי ביצוע)  ונפרדנו מהקבוצה  בבנגקוק.  שם עלינו על מטוס שעצר לחניית ביניים בטהרן וזו הייתה חנייה היסטורית.  במשך הטיול היינו מנותקים מאירועי התקופה ולא ידענו על המהירות שבה נסקה ההתמרדות כנגד השאח.  המטוס השתהה על המסלול ואז יכולנו להפנים את החרדה האיומה של קומץ הישראלים שעוד נותר  שם.  אל דלתות המטוס שננעלו ונפתחו מחדש רץ בשארית כוחו בחור עם מזוודה גדולה שבה נשא  את  שארית רכושו.  הוא ספר שהיה בין האחרונים שנותרו  מהמשלחת הישראלית  המפוארת ששמשה לשאח מקור השראה ועזרה שנים רבות, ונמלט בעור שיניו כשהוא חושש לחייו מהמהומות וההפקרות והאלימות ברחוב.  נהג המונית בה הגיע לשדה התעופה אמר לו  'אין לך סכויי להגיע למטוס וזה הסוף שלך.'  ארשת פניו ועיניו הפעורות בעת שדבר הפנימו עבורי את המטמורפוזה של ישראלי כל יכול שהופך  'ליהודי נפחד'.

XXX   רמאיאנה.  האל רמא.  סיטא.   מלך סרי לנקה  רוואנה.   האל הקוף  הנומן.

 
בניית אתריםבניית אתרים

נייד 0529321874 / טל 063295148