הגדרת השבר ומיקומו האנטומי הייתה: Comminuted Subtrocanteric Fracture. זהו שבר בלתי יציב ביותר שמיקומו יוצר מומנט אדיר של עומס וכוחות, שמסכנים את יציבותו של השבר גם לאחר קיבועו עם מתכת. בנוסף לכך, הריסוק כלל גם פרגמנט אחורי קורטיקלי ארוך ("פרפר"), שמשמעותו היא היעדר נקודת משען (fulcrum) ליציבות השבר לאחר שחזורו.

קיבוע שבר סובטרוכנטרי של הירך מחייב שימוש במסמרות מיוחדות שמעוגנות בתוך התעלה המדולרית של עצם הירך. כל שכן כשהשבר מרוסק ובלתי יציב. מסמרות אלו נהוגות כבר שנים רבות. ישנו מגוון של מסמרות לקיבוע שברים אלו ובאחת מהן השתמש הצוות המנתח מאוחר יותר בניתוח שני לתיקון הכשל של הניתוח הראשון.

מסמרת ריצ'רדס (שבנויה מבורג ופלטה), שבה השתמש הצוות המנתח לקיבוע השבר איננה מתאימה לקיבוע שבר סובטרוכנטרי, כי איננה חזקה מספיק לשאת לאורך זמן את הכוחות והעומס שמופעלים עליה. הצוות המנתח ניסה לייצב את הפרגמנט הפוסטרו- מדיאלי ולתגבר את הקיבוע עם שני חיזוקים של חוט מתכת ובורג נוסף, אבל אלו אינם תחליף לשימוש בשיטת הקיבוע הנכונה. חברות שמשווקות מכשור כירורגי לקיבוע שברים מסוג זה מציינות שמסמרת ריצ'רדס (בכינויים שונים) מותאמת לשברים באזור הטרוכנטרי וצוואר הירך ואיננה מתאימה (contra-indication) לשבר סובטרוכנטרי.

כשבורג נשבר בהתקן קיבוע עם פלטה וברגים, זהו סימן אזהרה לצפי של שברים בברגים האחרים גם כן. בצילום רנטגן מספר חודשים לאחר הניתוח נצפה שבר של הבורג העליון. משמעות שבר של בורג היא שהשבר בעצם איננו מתאחה כהלכה ואין כמות מספקת של קאלוס (עצם של ריפוי), שתיטול על עצמה חלק מהעומס. המתכת "מתעייפת" מהתנועה המתמדת שכפויה עליה והברגים נשברים בזה אחר זה על פי סדר נשיאת העומס. תוך שבועיים לאחר מכן נשברו יתר הברגים והשבר התמוטט.

כשהתגלה השבר הראשון של הבורג, הצוות המנתח היה אמור לשקול האם קיים עדיין לכאורה סיכוי לאיחוי מהיר ויציב לפני הכשל הצפוי של שאר הברגים. הנתונים הקלינים, המכנים וההדמיה שללו סיכוי זה. לכן אמור היה הצוות לבצע בדחיפות ניתוח מונע (פרופילקטי) וקיבוע יציב עם מסמרה מתאימה של השבר הבעייתי כל זמן שהתנאים הפיזיולוגים הכלליים ובאזור הניתוח היו סבירים יותר.

הניתוח השני שבוצע לאחר התפרקות "קטסטרופאלית" של השבר ושל הקיבוע, בוצע בתנאים פתולוגים ונחיתות של המערכת החיסונית בגלל שטפי דם, נמק, תפיחות ובצקת של הרקמות. אלו שמשו קרקע נוחה להתיישבות והתפתחות של חיידקים, והסבירות שהניתוח יזדהם הייתה גבוהה, וכך אמנם קרה.

מצבה כיום ממשיך להידרדר. איננה מסוגלת לתפקד בחיי יום-יום ורתוקה לשני קביים או לכסא גלגלים. הגפה הימנית התקצרה מספר סנטימטרים נוספים מאז ששוחררה מבית החולים מכיוון שהשבר לא התאחה. הכאב המתמיד, חוסר יכולת לשאת משקל על רגל ימין וההדמיה הרנטגנית מעידים על אי התאחות השבר, והערכים הגבוהים של CRP בדם מעידים על המשך התהליך הזיהומי באזור השבר, אשר ככל הנראה דוכא זמנית אבל לא נשלט.